החלטה
בפני בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הגדלת סכום התביעה וצירוף נתבעים.
במסגרת תיק זה הגישה המבקשת לביצוע ארבעה שיקים אשר משכה לפקודתה המשיבה בשנים 2008 – 2009. המשיבה הגישה התנגדות לבקשה. בתמצית, טוענת המשיבה בהתנגדותה כי השיקים נמסרו למבקשת במסגרת התקשרות לרכישת חומרי גלם להכנת גלידה. ביחס לאחד השיקים שולמה התמורה במזומן וכנגד שלושת השיקים הנוספים נמסרו שיקים אישיים של מנהל המשיבה. עוד טוענת המשיבה כי נתגלו אי סדרים בכרטסת הנהלת החשבונות של המבקשת ויש לערוך בירור מקיף של ההתחשבנות.
בהחלטה מיום 2.2.11 ניתנה למשיבה רשות להתגונן. בישיבה המקדמית אשר התקיימה ביום 22.3.11 ניתנה למבקשת ארכה להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה. בקשה זו הוגשה בעקבות החלטה זו. בגוף הבקשה נתבקשה, בהסכמה, ארכה להגשתה וזו ניתנת בזאת על יסוד הסכמת המשיבה.
לטענת המבקשת, לפי הרישום בספריה, נותרה המשיבה חייבת כספים בסך של 130,000 ₪. סכום העולה בהרבה על סכום השיקים נשוא תיק זה. המבקשת עותרת לפיכך להגדלת סכום התביעה כך שישקף את מלוא החוב. עוד טוענת המבקשת כי בינתיים התברר לה שיש לחייב אישית את מנהלי המשיבה בתשלום החוב, שכן אלו יצרו כלפיה מצגי שווא ואילו המשיבה חדלה מפעילות ולא ניתן להיפרע ממנה.
המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הטענות נשוא הבקשה היו ידועות למבקשת בטרם הוגשה התביעה, כי התיקון לא באמת מיועד לבירור השאלות השנויות במחלוקת אלא להתשת המשיבה ומנהליה, כי אין עילת תביעה של ממש נגד הנתבעים הנוספים, כי הבקשה הוגשה בשיהוי ובכלל אין מדובר בתיקון אלא בבקשה חדשה לחלוטין.
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קובעת כי בסמכות בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות "בכל עת", דהיינו בכל שלב של הדיון. בשורה ארוכה של הלכות נקבע כי בבקשות לתיקון כתבי טענות נוקט בית המשפט בגישה ליברלית, שכן בדרך כלל מיועד התיקון לאפשר גיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ובכך לייעל את ההליך המשפטי. אף כאשר מבקש בעל דין להוסיף עילה חדשה לטיעוניו, לא תידחה בקשתו מטעם זה בלבד אולם הקריטריונים בבחינתה יהיו חמורים יותר (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 154).
יחד עם זאת, עלולה בקשה לתיקון כתבי טענות להידחות באם השתהה המבקש בהגשת הבקשה או לנוכח התנהגות המבקש עובר להגשת הבקשה. גם מצב בו עלול התיקון לגרום לצד שכנגד נזק אשר איננו בר תיקון בפסיקת הוצאות, עלול להביא לדחיית הבקשה.
תיק זה נפתח בבקשה לביצוע שיקים, ברם המבקשת והמשיבה הינם צדדים קרובים, למשיבה עומדת הזכות להעלות טענות הגנה מכוחה של עסקת היסוד וכך גם עושה המשיבה בפועל. המשיבה עצמה הרי איננה מסתפקת בטענה לפירעון כל אחד מהשיקים אלא טוענת להיעדר חבות על יסוד התחשבנות כוללת בין הצדדים (סע' 14 – 19 להתנגדות).
הנה איפה, לא זו בלבד שתיקון כתב התביעה על דרך הגדלת סכום התביעה וביסוס הטיעון על התחשבנות כוללת בין הצדדים, אכן יביא לכדי בירור והכרעה את מכלול המחלוקות בין הצדדים, אלא שממילא יידרשו הצדדים לבירור ההתחשבנות גם בלא התיקון. לנוכח טענות המשיבה בהתנגדותה.
אשר לעיתוי הגשת הבקשה, הרי שזו הוגשה בטרם הושלמו ההליכים המקדמיים . על כל פנים, לנוכח החשיבות לבירור כולל של ההתחשבנות, מן הראוי היה לאפשר את התיקון אפילו הוגשה הבקשה לאחר קדם המשפט.
המשיבה מפנה לפסק הדין בתיק 17163-07-10 ד"ר י. שגב ושות' עורכי דין נ' אנג'ל ג'נראל דיפלוברס בע"מ (לא פורסם) [3.5.11], אולם באותו פסק דין חוזר בית המשפט על מידת הליברליות בה יש לנקוט בבקשות לתיקון כתבי טענות ומדגיש דווקא את הנסיבות הקיצוניות והחריגות באותו מקרה שהובא בפניו (כתב טענות הכולל עילות חדשות לחלוטין ושורת בקשות ביניים המביאות לתחושה של מלחמת התשה שמנהלת המבקשת). אין כל מקום להשוואה בין הנסיבות נשוא תיק זה לנסיבות שפורטו באותו פסק דין ואין יסוד לניסיון ההשוואה שעושה המשיבה בין המקרים.
אשר לבקשה לצירוף נתבעים, תקנה 22 בתקנות מסדירה את האפשרות לצירוף נתבעים בתביעה אחת וקובעת שצירוף נתבעים יעשה מקום בו מדובר במעשה או במעשים משותפים שאפילו אם הגישו תובענות נפרדות בגינם, הייתה מתעוררת שאלה משותפת בין אם משפטית או עובדתית. כאשר מלכתחילה לא צורף בעל דין כנתבע נוסף בתביעה, מאפשרת תקנה 24 בתקנות את הוספתו בכל שלב משלבי המשפט. במוקד בדיקתה של בקשה לצירוף נתבע, עומדת שאלת היעילות. די בזהות השאלות שבמחלוקת, בין עובדתית ובין משפטית, שבגינה נוח לדון בפרשה בעת ובעונה אחת, כדי להכשיר צירוף לפי תקנה 22 ולהצדיק צירוף נתבע על דרך של תיקון כתב התביעה לפי תקנה 24 בתקנות.
בעניין נשוא תביעה זו עומדת המחלוקת בדבר ההתחשבנות בין המבקשת למשיבה. כאשר טוענת המבקשת שהמשיבה חדלה מפעילות ואיננה בת פירעון, אך טבעי ששאלת חבותם האישית של מנהליה תתברר תחת אותה קורת גג. המסכת העובדתית והמשפטית הרי דומה, אם כי וודאי שאיננה זהה. אין הגיון בחיוב המבקשת בהגשת תביעה נפרדת נגד מנהלי המשיבה ומובן שבשלב זה אין מקום לבחון את סיכויי ההצלחה של המבקשת בתביעה האישית.
המשיבה מלינה על ההוצאות שייגרמו לה עקב עיתוי הבקשה, אולם כאשר מדובר במחלוקת שממילא העלתה המשיבה עצמה ביחס למכלול ההתחשבנות וכאשר ממילא טרם הושלם הליך הגשת התצהירים, דומני שהנזק שיגרם שולי. לנתבעים הנוספים וודאי שלא יגרם נזק, שהרי עד כה לא היו צד להתדיינות.
אשר על כן אני נעתר לבקשה ומתיר את תיקון כתב התביעה, כמבוקש.
כתב התביעה המתוקן יוגש תוך 30 יום מהיום, תוך השלמת האגרה כדין, ולעניין זה יבואו ימי הפגרה במניין הימים. כתב ההגנה יוגש בתוך 30 יום ממועד המצאת כתב התביעה המתוקן וגם לעניין זה לא יבואו ימי הפגרה במניין הימים. המועד להגשת תצהירים יידחה עד לאחר הדיון המקדמי.
הוצאות בקשה זו בסך של 2,000 ₪ יחולו בהתאם לתוצאות התיק העיקרי.
ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"א, 19 יולי 2011, בהעדר הצדדים.